עוד הגיגים

רק אתמול בבוקר סוף סוף הבנתי: ראיתי שעל הצג במשקל יש את האותיות lb וכשבדקתי באינטרנט מה זה, הבנתי שזה סימון לליברה, כלומר פאונד. המשקל היה פשוט מכוון על ליברות ולא על קילוגרמים ולכן הראה לי משקל לא הגיוני כזה. אחר כך מצאתי באינטרנט מחשבון שממיר ליברות לקילוגרמים ולפי זה הבנתי שהמשקל ההתחלתי שלי היה 82 קילו ועכשיו 80, כלומר סה"כ ירדתי 2 קילו בחודש, שזה הישג לא רע. כמובן שגם הבנתי אחר כך איך לכוון את המכשיר לקילו ומעכשיו הוא באמת שוקל אותי לפי קילוגרמים ולא לפי ליברות. העיקר שאני יודעת עכשיו שאמנם אני במצב של השמנה אבל לא השמנה כזאת נוראית כפי שחשבתי. אני כן ממשיכה בתהליך אבל במתינות ובלי לחץ. 

מה שכן, ואני בטוחה שגם על זה כבר כתבתי באחד הפוסטים הקודמים שלי כאן, אני די מתגעגעת לפורום "לרזות בראש אחר", שכתבתי בו בעבר הרחוק, לפני למעלה מ-10 שנים, שדגל בהקשבה לנפש ולא בשיטה של דיאטות כמו ספירת קלוריות, איסורים וכו'. בקבוצות שאני נמצאת בהן בפייסבוק יש יותר מידי גישה של דיאטות, שואלים על תפריטים וכו' ואני לא ממש מוצאת את עצמי שם. 
אם כי האמת, אני לא בטוחה שנכון להיום הייתי מוצאת את עצמי גם בפורום כמו "לרזות בראש אחר", הרי נכון להיום מה שהביא אותי להשמנה זה המודעות לאן העולם הולך, והמחשבה שבעולם כזה אני לא רוצה לחיות, ומכאן להפסיק לשמור על תזונה נכונה וכו' ואז גם השמנה. אבל אני יודעת שאני במיעוט והרוב המכריע של האנשים אשכרה מאמינים שיש מגיפה, לכן גם בפורום כזה אני לא חושבת שהייתי מוצאת את עצמי. 
והאמת שהמחשבות האלו, שהביאו אותי להשמנה, עדיין קיימות, עדיין הפחד הזה ממה שעוד הולך להיות, וחוסר הרצון לחיות ולהגיע לשם. אז שוב זה הזמן לענות לעצמי בכך שהרי אין מצב שאתאבד, אני לא מסוגלת לפגוע בעצמי עד כדי מוות, וההשמנה בינתיים רק גורמת לי לכאבים פיזיים, גם אם זאת לא השמנה כזאת נוראית כמו שחשבתי, עדיין יש התכווצויות שרירים ולחץ על איזור האגן וחבל שאסבול בגלל הרשעים ששולטים בעולם. 
ולגבי החרדות, אולי באמת שבתאי צודק ומה שאני צריכה להגיד לעצמי זה שאם התעוררתי זה לא סתם, יש לזה סיבה ויש לי כאן תפקיד במאבק. 

אני רק צריכה למצוא דרך להתגבר על הפחדים, תחילה על הפחדים היומיומיים כמו להיכנס לחנויות בלי מסיכה ובהמשך גם לדעת לפעול עם כל מה שלא יהיה. 

הלוואי שבסוף האנושות תנצח. 

אין תגובות

השאר תגובה